תליית ישו

 Share 

The Teliya Ye.Sh.U. (תליית ישו: Hanging Esav) or Tole in Yiddish (also known as the Ma‘aseh Toleh and Asham Talui) is a 12 section tale based on Yohanan Ben Zakkai's story of Magdalena's son, Ben Stada (also known as Dositheus and Yizush and Yeshu Natzri), from which the Gentiles' so-called "Toledot Yeshu" and other such tales originated.

It is referred to by Rashi as a tradition describing the origins of the Evangelion with legitimate Jews who infected their culture for the good of all Jews.

Hagahos Baruch Frankel on 580 also refers to this manuscript.

The Teliya was read by Messianic Noahites often over a game of Trumps on Nittle Nacht (ניטל נאכט), the first night of Kalenda. The word Nittle (ניטל) is the Yiddish pun used for the Nativity of the Evangelion after Dositheus/Yizush (the Ashkenazi version of "Krampus") was hanged. The Ashkenazi version of Santa is the Spirit of Elijah.

The Teliya Ye.Sh.U. is the origin story for the Evangelion from the Judaic perspective. It could be described as a second book of Acts which has only preserved in Judaism. It is the inspiration behind certain apocryphal books such as the Acts of Peter and the many doctored versions of the story which are known as the Toledot Yeshus; many corrupted versions of the Teliya which emerged from Jews converted to Christianity under the 1588 laws of the Polish-Lithuanian Republic as well as from Karaites of Worms to slander Jews in other parts.

In its original condition the Teliya is usually told in roughly 12 parts:

1. Part 1 is generally an expansion of the Sanhedrin.67a.15 origin story of Dositheus/Yizush HaMitzri.
2. Part 2 is generally about his Karaite tendencies in childhood.
3. Part 3 is generally about the Baetylus in Jeroboam's Sanctuary and is based on Shabbat 104b:5 and Sotah 47a.6-15 and Sanhedrin 107b:12-14
4. Part 4 is generally an explanation of Berakhot 17b:1 demonstrating how Dositheus/Yizush pushed too far by making Helene of Adiabene believe in him
5. Part 5 is generally about sages from Herod Agrippa II (who had been convinced by Paul) trying to expose Dositheus/Yizush.
6. Part 6 is generally about the demise of Dositheus/Yizush often including references to his airborne battle with St Peter which also appears in Targum Yanatan and the Acts of Peter and/or how St Jude helped Herod Agrippa II and Beit Hillel catch Dositheus/Yizush.
7. Part 7 is generally about the trials and is based on Sanhedrin 43a:23-26 and Sanhedrin 43a:20-22
8. Part 8 is generally an explanation of Sanhedrin.67a.14 and Gittin.57a.3-4 as the way to bury witches.
9. Part 9 is generally a back story for Avodah Zarah 16b:17 and Avodah Zarah 17a:1-2 and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2.11 and Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.13
10. Part 10 is generally the Evangelion backstory for Shabbat 116a.11 to 116b.2
11. Part 11 is generally about Judaizers and the backstory to Berakhot 29a:9
12. Part 12 is generally about Shabbat 116a.10 and how the teachings of Rav Shimeon became Torat Edom.

א Ben Setada/Pandira

(Sanhedrin.67a.15)

בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל — סטדא בועל — פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אֵימא אמו סטדא אמו מרים מגדלא נשיא הואי כדאמרי בפומדיתא סטת דא מבעלה:]

ב A Spirit of Rebellion

(Yizush did not wear a Kippah

Magdalena's confession

Yizush kills Yosl Pondrik)

ג The Elagabalism of Theudas I

Magic from Egypt (Shabbat 104b:5)

המסרט על בשרו: תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים: בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שער נשיא הואי אלא כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה: רש"י על שבת ק״ד ב:ה׳:ג׳ [הוספה מחסרונות הש"ס: בעל סטדא בועל פנדירא - ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר:]

Jeroboam's Egyptian Shrine 1 Kings 12:32

ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃

Elagabalism (Sotah 47a.6-15 & Sanhedrin 107b:12-14)

תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים [ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לעש"ו בשתי ידים]...[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה מאי הוא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה ועש"ו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח לי' שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדרי' של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן לא הוי קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואמר מר עש"ו כישף והסית והדיח את ישראל:]

Mesha'amadim = Meshumadim? (Kuzari.3.65)

ואמנם עשו וחבריו הם המשעמדים הנכנסים בתורת המעמודית הטבולים ביּרדן

The School of Tabbai

Jerusalem_Talmud_Chagigah.2.2.

אֲנָן תַּנִּינָן. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אַב בֵּית דִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. מָּאן דְּאָמַר. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. עוֹבְדָא דַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה מְסַיֵּיעַ לֵּיהּ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי [הֲווֹן בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם] בָּעוּן מַמְנִיתֵיהּ נָשִׂיא בִּירוּשָׁלִַם. עֲרַק וַאֲזַל לֵיהּ לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה. וְהָיוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם כוֹתְבִין. מִיְּרוּשָׁלִַם הַגְּדוֹלָה לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה הַקְּטַנָּה. עַד מָתַי אָרוּסִי יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם וַאֲנִי יוֹשֶׂבֶת עֲגוּמָה עָלָיו. פִּרֵישׂ מַיְתֵי גַּו אִילְפָא. אֲמַר. דְּכוּרָה מָֽרְתָא דְבַיְתָא דְקִבַּלְתּוֹן מַה הֲווָת חֲסִֵירָה. אֲמַר לֵיהּ חַד מִן תַּלְמִידוֹי. רִבִּי עֵיְנָהּ הֲווָת שְׁבֻרָה. אֲמַר לֵיהּ. הָא תַרְתֵּיי גַּבָּךְ. חָדָא דַּחֲשַׁדְתָּנִי. וְחָדָא דְּאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ. מָה אָֽמְרִית. יָאייָא בְרֵיוָא. לָא אָֽמְרִית וְאֶלָּא בְעוֹבְדָהּ. וְכָעַס עֲלוֹי וְאָזַל.

ד Overdoing it

(Berakhot 17b:1)

אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון עשו הנוצרי:

(Yizush builds his army in Syria

Yizush converts Helene of Adiabene)

ה Herod Agrippa II vs Helene of Adiabene

וקוראים לו בשם יזוש כלומר י״מח ז״כרו ו״ימח ש״מו

(Herod Agrippa II -who had been convinced by Paul- sends Yehudim against Yizush.)

וכששמעו החכמים החירופים והגידופים של יז״וש הלכו אל המלך ושאלו עצה אז ענה יהודה בן זכריה ראש השלישים אל המלך אני אלך ואראה אם אמת הדבר שמחרף הוא אלהי ישראל וילך יהודה ויחלוף שמלותיו כאנשי עי ויאמר ליזו״ש גם אני מקבל מצותיך ויגלח יזו״ש את יהודה סביב ראשו וירחצהו במי בולט וילכו במדבר כי יראו להיות בעי מפני המלך פן תלכדם ויתעו במדבר וימצאו רועה שוכב על הארץ ויאמר יז״וש אל הרועה הרחוק מכאן לבית

מלון ואיו הדרך ויען הרועה הנה הדרך לפניכם וירמז הרועה ברגלו וילכו וימצאו נערה רועה וישאל יז״וש אל הנערה איו הדרך ותלך הנערה אתם והביאם על הנעל סימן הדרך ויאמר פיטרוס ליז״וש ברך את הנערה שהביאנו הלום ויברך יז״וש את הנערה שת שנ א לזה הרועה שלא רצה להראותם הדרך ויאמר פיטרוס למה תברך את הרועה שיקח נערה כזו ויאמר יז״וש באשר שהוא עצל והיא זרזנת ותחיה את בעלה ואני אל רחום מזווג זיווגים כפי מעשיהם ועלי ניבא דוד ענה בדרך כחי על כן אנחנו תועים בדרך .

[ויבאו משם לבית מלון וישאל יז״וש להאושפיזיכנא אם יש מה לאלה לאכל ויאמר האושפיזיכנא אין לי כי אם אווזא צלויה ויקח יז״וש את האווזא וישים לפניהם ויאמר יז״וש זו האווזא מעט לשלשה

רק נלכו לישן ומי שיחלום חלום טוב יאכל את האווזא כולה וישכ וב ויהי בחצי הלילה ויקום יהודה ויאכל האווזא ויקומו בבקר ויאמר פיטרוס חלמתי שישבתי אצל כסא בן אל שדי ויאמר יז״וש אנכי בן אל שדי וחלמתי שאתה יושב אצלי והנה אני בחלומי יותר טוב מחלומיך ולי האווזא לאכל ויאמר יהודה ואני בחלומי אכלתי האווזא ויבקש יזו״ש את האווזא ולא מצא כי יהודה אכל וילכו משם וימצאו אשה נושאת כדה על שכמה עם מים ויאמר יז״וש אליה תן לנו לשתות ואברכיך שלא יחסרו מים מעירך ותאמר לו האשה טיפש אם אתה בעל הניסים למה אתה לא עושה נס לעצמך למצוא מים לך ויאמר יזו״ש עלי נאמר ושקווי בבכי מסכתי וילכו משם בלא כח בעינוי ובצום ויאמר יז״וש עניתי בצום נפשי עלי נאמר אז באו אנשי קרייתים לקראתם

וישאל יזו״ש ללחם ויען איש אחד מהם ויאמר אם תרקוד בפני אתן לך חמורי עם הלחם ועיר הזה וירקוד יז״וש בפניו ויתן לו את החמור עם הלחם והעיר ויאמר יז״וש עלי נאמר אז תשמח בתולה במחול כי אמי בתולה היתה בעת שנולדתי ועתה אני בשמחה במחול וברקידה ועתה יש לי חמור כי עלי נאמר עני ורוכב על החמור ויהי כאשר תם הלחם ויאמר יהודה אלך לעיר ואקנה לחם ואתם אל תלכו פן יכירו אתכם האנשים וירגמו אתכם וילך יהודה לישה ויקנה לחם ויביא את הלחם ליז״וש ופיטרוס ויאמר יהודה אליהם אלך לירושלים ואשמע הדבר בין החכמים ונדע לעשות כטוב בעינינו ויאמר יז״וש ופיטרוס לך ואנחנו נמתין פ .ה

וילך יהודה ירושלימה ויז״וש ופיטרוס המתינו עליו כי היו מאמינים לו ויהי כאשר

ו Yehudim vs Yizush

Targum Yanatan

(Peter humiliates Yaszosh

ושלחה בעד החכמים לבוא [ו]ענה עשו ואמר עלי נתנבא ואמר כי סבבוני כלבים ועלי אמר אל תחת מפניהם כיון שנכנסו החכמים והיהודי היששכרית עמהם [ו]היו טועניס טענותיהם עליו והוא עליהם עד שאמר למלכה עלי נאמר אעלה לשמים וכתיב כי יקחנו סלה והרים ידיו כמו כנפי נשר והיה עופף והיו הבריות תמהין מפני(ו)[הם] איך יפריח בין השמים ובין הארץ ואמרו זקני ישראל להיהודי היששכרית גם אתה תזכיר האותיות ועלה אחריו ומיד עשה כן ופרח בשמים והיו תמהין העולם איך פורחים כנשרים עד שחבק היששכרית ועופף בשמים ולא היה יכול להכריע זה [וזה] את זה מפני שיפילהו לארץ בשם המפורש ביען ששם המפורש היה עם זה ועם זה שוה וכון שראה היהודי שכך קלקל מעשיו והשתין על עשו ונטמא שנפל לארץ וגם היהודי עמו ועל זה המעשה בוכים בליל שלהם ומע(שה) זה שעשה בו היהודי באותה שעה החזיקו(הו) ואמרו להילי(ני) ... אבד לה. )

(Yizush retreats to Jordan and floats on Millstones

When his disciples and the wicked crowd that adhered to him saw these things, being exposed to the danger of death, they fought with the elders and the wise men of Jerusalem, and enabled Yeshu to escape from the city. So Yeshu went quickly to Jordan; and when he had washed and purified himself, he declared again the name and repeated his former miracles.)

בא יהודה ירושלימה והגיד למלך ולחכמים את דברי יז״וש ומעשיו הרעים ע״פ שם המפורש ואשר שאנשי עי מאמינים בו ואשר יז״וש לקח לו לאשה את בת קרקמוס שופט עי וישאלו החכמים והמלך ליהודה איך ילכדו את יזו״ש ואנשיו ויאמר יהודה אליהם אמרו להאושפיזא יגר בן פורה ושמו פורה שימזג יינו במי שכחה ואנחנו נבוא על הס כו ת ירושלימה ואז ילכדו אותו ואת אנשיו כי יגר ופ רה אח קרקמוס הגרדי ואני אומר ליז״וש שקרקמוס הזה השופט עי הוא אח פורה ויז״וש מאמין לדברי ויבאו לכאן על חג הס כו ת וכשישת ו היין הזה ישכח את שם המפורש ואז לא יוכל להציל עצמו ויתפשהו ויען המלך והחכמים טוב הדבר הזה לך לשלום ואנחנו נקרא צום וילך יהודה בשלישי לירח תשרי וי וצ מו כל העם בירושלים בתענית גדול ויתפללו אל ה׳

שימסר את יז״וש ואנשיו ביד יהודה וקבלו עליהם ועל זרעם להתענות בכל שנה ושנה יום ג״ לירח תשרי ולפני פריצי ירושלים אמרו שמתענים צום גדליה

ויהי כאשר בא יהודה אל יז״וש ויאמר יהודה אל יז״וש סבבתי בדברים בירושלים ואין מי שמזכיר אותנו לרעה והמלך רצה להרוג את יהנוס ובאו הפריצים והצילוהו וגם אלי אמרו יהנוס והפריצים לך ואמור ליש״וע אדונינו שיבא הוא ואנשיו לכאן ואנחנו יגינו בעדם כעל יהנוס ועוד שהאושפיזיכנא יגר ופ רה הוא אח קרקמוס שופט עי והוא דוד ארוסתך וישמע יז״וש דברי יהודה והאמין לו כי מה׳ יצא הדבר שהק״בה קבל התחנונים ושועתם והצומת שהתענו אנשי ירושלים והגליל ששה ימים רצופים שבין ר״ה לי״כ כי גם בשבת התענו מקצת אנשים

ויהי כאשר שאלו הפריצים מה הצומת האלה שתענו בם נפשותיכם והלא שבזמן שב״המ קיים אין מתענים יותר רק י״כ לבד ויענו להם החכמים באשר ששלחו מלכי גוים לכאן ומבקשים ללחום אתנו על כן אנו מתענים כי דבר המלך ודתו יצא גם גב ליל להתענות ויז״וש ואנשיו לבשו בגדי עי שלא יתנכרו אותם בירושלים ויהי ביום צ״כ ויבא יז״וש ואנשיו ירושלימה לבית פורה ויאמר יז״וש פורה דרכתי בבואי מאדום עלי נאמר כי עתה אני מאדום באתי לבית פורה ועליך פורה נאמר יגר שהדותא כי אתה יגר תהיה לעד ולהגין בעדנו ואני באתי לכאן ירושלימה לבטל חגים וזמנים ומועדים ומי שמאמין בי יש לו חלק בעולם הבא כי אני אתן בירושלים תורה חדשה כי כן עלי נאמר מציון תצא תורה ודבר ה״ מירושלים ואני אכפר כל

החטאי׳ ועונות ופשעים במיתתי ואחר מיתתי אני אחיה כי עלי נאמר אני אמית ואחי .ה

ויבא יהודה אל המלך בסתר והגיד להמלך כי יז״וש עם אנשיו בבית פורה וישלח המלך פרחי כהונים לבית פורה ויהי כאשר באו פ״כ ויאמרו אליו אנו בריונים ואנו מאמינים בך ובדבריך רק עשה בפנינו נסים ויעש יז״וש נסים בפניהם בשם המפורש ויאכלו יז״וש ואנשיו ביום צ״כ ולא התענ ו וישתו מן היין אשר נמזג במי שכחה וילכו לישן ויהי בחצי הלילה

(St Jude removes the Tetragrammaton from Yizush's thigh

About the middle of the night God put the mamzer into a deep sleep, and St Jude hypnotised him in his sleep. Then St Jude entered Dositheus's tent, and with a knife cut his flesh and took out from him the sacred parchment. Dositheus awoke out of sleep in fright as if by a great and horrid demon. Therefore he said to his disciples, "You shall know now that my heavenly father has commanded me to come to him; because he sees that I have no honour among men." Then his disciples said, "What is to become of us?" He answered, "Oh blessed ones, great will be your reward if you keep my words, for you shall sit at my right hand with my heavenly father." Then they all lifted up their voices and wept. But Dositheus said, "Do not weep, for a great reward is in store for your piety; only beware not to transgress my words." To which they responded, "Whatever you command we will do, and whoever proves disobedient to your commands, let him die." Then said Dositheus, "If you listen to my words and obey my commands you will treat me with favor and justice. As you go to fight for me in Jerusalem I will hide myself by mingling with you so that the citizens of Jerusalem will not notice me." These things Dositheus spoke deceitfully, that he might go into Jerusalem and enter the temple and again obtain the knowledge of the name. Not in the least suspecting his evil intent, they all respond, "All things that you command we will do, nor will we depart from it a finger"s breadth, either to the right or to the left." Again he said, "Make an oath to me." So they all from the least to the greatest, bound themselves by an oath. And they did not know that St Jude was among them, because he was not recognized. Afterwards St Jude said to the attendants, "Let us provide for ourselves uniform appearance, so that no one may be able to know our master." This device pleased them, and they carried it out. And this is the reason why monks shave their heads because of what befell Dositheus. Then they went to Jerusalem, there to celebrate the Feast. Now when the devout men saw St Jude they rejoiced with great joy, and said to him, "Point out to us, we ask you, what remains to be done. (For he had secretly withdrawn himself and come to the elders and wise men of the city.) Then JSt Jude related all that had happened, and how he had obtained the name from the mamzer. Therefore they rejoiced, and St Jude said to them, "If you will obey my orders, tomorrow I will deliver this fellow into your hands." Then said the wise men, "Have you enough knowledge of his going and coming?" St Jude replied, "Everything is known to me. Look, he goes to the temple to attend the sacrifice of the paschal victim, but I have sworn to him by the Ten Commandments not to deliver him into your hands. And he has with him 2000 men. You should be prepared tomorrow, and know that the man before whom I bow down in adoration, he is the mamzer. Act bravely, attack his followers, and seize him." The Shul of Simon, son of Shetach and all the rest of the wise men danced for joy, and they confirmed with St Jude to do as he had suggested. The next day Dositheus came with all his crowd, but St Jude went out to meet him, and falling down before him, he worshipped him.)

ונסבו הרצים את בית ופ רה ע״פ דבר המלך ופורה פתח הדלת ויבאו הרצים אל חדר יז״וש וגם אל חדר האנשיו ויאסרו הרצים בכבליים את יז״וש ואנשיו ויז״וש רצה לכוון בשם המפורש ולא יכול לכוון כי שכח כל הצירופים אז אמר

יז״וש עלי נאמר יין ותירוש וגו׳ ויביאו הרצים את יז״וש ואנשיו בבית המשמר בבית המחרף על אשר חירף וגידף ויהי בבקר ויגידו למלך כי נתפ וש יז״וש ואנשיו והנם במשמר ויצו המלך שישמרו אותם עד חג הס כו ת ויבא כל עם ה׳ להשתחות אל ה׳ בחג כאשר צוה משה ויצו המלך לרגום את אנשי יז״וש באבנים מחוץ לירושלים

ז The Trials

Notzrim on Trial (Sanhedrin 43a:23-26)

ת"ר חמשה תלמידים היו לו לעשו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב (תהלים מב, ג) מתי אבוא ואראה פני אלקים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב (שם מא, ו) מתי ימות ואבד שמו אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב (שמות כג, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב (תהלים י, ח) במסתרים יהרג נקי אתיוהו לנצר אמר נצר יהרג הכתיב (ישעיה יא, א) ונצר משרשיו יפרה אמרו לו אין נצר יהרג דכתיב (שם יד, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב אתיוהו לבוני אמר אמר בוני יהרג הכתיב (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל אמרו לי' אין בוני יהרג דכתיב (שם, כג) הנה אנכי הורג את בנך בכורך אתיוהו לתודה אמר תודה יהרג הכתיב (תהלים ק, א) מזמור לתודה אמרו לו אין תודה יהרג דכתיב (שם נ, כג) זובח תודה יכ

40-day Crier Sanhedrin 43a:20-22

וכרוז יוצא לפניו לפניו אין מעיקרא לא והתניא בערב הפסח תלאוהו לעשו והכרוז יוצא לפניו מ' יום עשו יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני עשו דקרוב למלכות הוה

ח Death & Burial

Hanged Sanhedrin.67a.14

[הוספה מחסרונות הש"ס: וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח

Onkelos Gittin.57a.3-4

אזל אסקיה [לעש"ו] בנגידא (לפושעי ישראל) לעשו הנוצרִי אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאדבוקי בהו אמר ליה טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז

ט Minnuth

Yeshu HaNotzri & Jacob of Sekhanya & Akiva's teacher Eliezer

Avodah Zarah 16b:17

כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין אמר לו ר"ע רבי תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני אמר לו אמור אמר לו רבי שמא מינות בא לידך

Avodah Zarah 17a:1-2

והנאך ועליו נתפסת אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאתי אחד ומתלמידי עשו הנוצרי ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתוב בתורתכם (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בהכ"ס לכ"ג ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך לימדני עשו הנוצרי (מיכה א, ז) כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו

Sekhnaya & Eliezer Ben Dama

Tosefta Chullin 2:6

It so happened with Rabbi Eliezer ben Dama, the son of Rabbi Yishmael's sister, that a snake bit him, and along came Ya'akov, a man from K'far Sachnai, to heal him (Vienna Man. adds, "in the name of Yeshua ben Panteira," see also Y. Avodah Zarah II.2.11), and Rabbi Yishmael did not allow it. He said to him, "You are not allowed, ben Dama." He said to him, "I will bring you proof that he can heal me," but he did not have enough time to bring him proof before he died. Rabbi Yishmael said, "Ben Dama is fortunate that he departed to eternal peace, and did not tear down the fences of the Sages, before [divine] retribution came upon him," as it is said (Ecc. 10:8), "He who tears down a fence will be bitten by a snake."

[And] it so happened with Rabbi Eliezer that he was apprehended on the words of the heretics (meaning ambiguous), and they brought him before the court to render judgment (Avodah Zarah 16b:15). The hegemon said to him, "Is an old man like you [really] occupied in such matters?" [Rabbi Eliezer] said to him, "The Judge is trusted by me." The hegemon thought that Rabbi Eliezer was talking about no one else but him, although Rabbi Eliezer did not intend [to refer to anyone] but his Father in heaven. The hegemon said to him, "Since you trusted only in me, thus I say: It is possible that such old ones [as yourself] error on such matters (i.e., listening to the words of heretics). [Thus, you are] acquitted; you are exempt." And at the time that he was freed from the court, he was sorry that he had been arrested on the words of the heretics, and his students came to him to console him, and he did not accept [their consolation]. [Thereafter,] Rabbi Akiva entered [Rabbi Eliezer's house] and said to him, "Rabbi, may I speak before you to ease your distress?" He said to him, "Speak." He said to him, "Perhaps one of the heretics said to you a word of heresy (i.e., one of his teachings) that pleased you." He said to him, "Yes." He said to him, "By the heavens, you reminded me! One time I was walking in the camp of Sepphoris, when I met a man of K'far Sachnai, and he said a word of heresy (Vienna Man. adds, "in the name of Yeshua ben Panteira," see also Avodah Zarah 17a:1), and I enjoyed it, and thus I was apprehended on the words of heresy, such that I transgressed the words of Torah, "Remove your way from her, and do not approach the entrance of her house" (Prov. 5:8), "for she has cast down many wounded" (Prov. 7:26). And thus Rabbi Eliezer says, "A man should always flee from ugliness, and from anything that resembles ugliness" (Avot D'Rabbi Natan 2:2).

Ben Pandera & Jacob of Sama & Eliezer Ben Dama vs R. Ishmael (Early 2nd Century)

Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2.11

מַעֲשֶׂה בְּאֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא לְרַפּוֹתוֹ. אָמַר לוֹ. נֵימָא לָךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּ בֶּן פַנְדֵּרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֵי אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַייָה שֶׁיְּרַפְּאֵינִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָייָה עַד שֶׁמֵּת. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּ גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וּפוֹרֵץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּנּוּ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אוֹתָם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם

Pandira & Jacob of Sama & Eliezer Ben Dama vs R. Ishmael (Early 2nd Century)

Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.13

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָה שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ. וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא מִשֵּׁם שֶׁל יֵשׁוּ פַּנְדֵּירָא לְרַפּוֹתוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַייָה שֶׁיְּרַפְּאֵנִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָייָה עַד שֶׁמֵּת בֶּן דָּמָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּה גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. דִּכְתִיב וּפוֹרֵץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּנּוּ נָחָשׁ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֥ה אוֹתָם הָֽאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם

י Evangelion

Pantera & Rebbi Joshua ben Levy's Grandson (3rd Century)

Jerusalem_Talmud_Shabbat.14.4.8

בַּר בְּרֵיהּ הֲוָה לֵיהּ בָּלַע. אֲתַא חַד וּלְחַשׁ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ פַּנְטֵרָא וְאִינְשָׁם. כְּדִנְפִיק אֲמַר לֵיהּ. מָאן לְחַשְׁתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִילַּת פַּלָּן. אֲמַר לֵיהּ. נִיחַ הֲוָה לֵיהּ אִילּוּ הָוָה מַייִת וְלָא כֵן. וַהֲווָת לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט.

It is written:

הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם

—that is the Notzrim

ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

—that is, the Ishmaelites.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah.2.2.8

R. Joshua ben Levi’s Grandson & שְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ בֶּן פנדרא

Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.9

R. Joshua ben Levi’s Grandson and שמיה דישו פנדירא (in Venice) or שְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ פַּנְטֵרָא (in Guggenheimer)

Shimeon Clopas aka Shimeon Kippah aka Petter Khamur aka Shimeon Haver (Kuzari 1:8)

וְדִינֵינוּ וְחֻקֵּינוּ מִמִּצְוֹת שִׁמְעוֹן הֶחָבֵר, וְחֻקִּים מִן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָה וְאֵין סָפֵק בַּאֲמִתָּתָה. וְשֶׁהִיא מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וּכְבָר בָּא בָּאֶוַנְגִּליוֹן

(Shabbat 116a.11 to 116b.2)

אִימָּא שָׁלוֹם, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי. הֲוָה הָהוּא פִילוֹסְפָא בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה שְׁקִיל שְׁמָא דְּלָא מְקַבֵּל שׁוּחְדָּא. בְּעוֹ לְאַחוֹכֵי בֵּיהּ. עַיַּילָא לֵיהּ שְׁרָגָא דְּדַהֲבָא, וַאֲזוּל לְקַמֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: בָּעֵינָא דְּנִיפְלְגוּ לִי בְּנִכְסֵי דְּבֵי נָשַׁי. אֲמַר לְהוּ: פְּלוּגוּ. אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב לַן: בִּמְקוֹם בְּרָא, בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת. אֲמַר לֵיהּ: מִן יוֹמָא דִּגְלִיתוּן מֵאַרְעֲכוֹן, אִיתְנְטִילַת אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה וְאִיתִיְהִיבַת עֲווֹן גִּלְיוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: בְּרָא וּבְרַתָּא כַּחֲדָא יִרְתוּן. לְמָחָר הֲדַר עַיֵּיל לֵיהּ אִיהוּ חֲמָרָא לוּבָא. אֲמַר לְהוּ: שְׁפִילִית לְסֵיפֵיהּ דַּעֲווֹן גִּלְיוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: אֲנָא לָא לְמִיפְחַת מִן אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה אֲתֵיתִי [וְלָא] לְאוֹסֹפֵי עַל אוֹרָיְיתָא דְמֹשֶׁה אֲתֵיתִי, וּכְתִיב בֵּיהּ: בִּמְקוֹם בְּרָא — בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת. אֲמַרָה לֵיהּ: נְהוֹר נְהוֹרָיךְ כִּשְׁרָגָא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲתָא חַמְרָא וּבְטַשׁ לִשְׁרָגָא.

יא Judaizers

BIRKAT HAMINIM (Berakhot 29a:9)

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה:

יב Bei Abedan

(Shabbat 116a.10)

בָּעֵי מִינֵּיהּ יוֹסֵף בַּר חָנִין מֵרַבִּי אֲבָהוּ: הָנֵי סִפְרֵי דְבֵי אֲבִידָן, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אוֹ אֵין מַצִּילִין? אִין וְלָאו וְרַפְיָא בִּידֵיהּ. רַב לָא אָזֵיל לְבֵי אֲבִידָן, וְכׇל שֶׁכֵּן לְבֵי נִצְרְפֵי. שְׁמוּאֵל לְבֵי נִצְרְפֵי לָא אָזֵיל, לְבֵי אֲבִידָן אָזֵיל. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא: מַאי טַעְמָא לָא אָתֵית לְבֵי אֲבִידָן? אֲמַר לְהוּ: דִּיקְלָא פְּלָנְיָא אִיכָּא בְּאוֹרְחָא, וְקָשֵׁי לִי. נִיעְקְרֵיהּ. דּוּכְתֵּיהּ קָשֵׁי לִי. מָר בַּר יוֹסֵף אָמַר: אֲנָא מִינַּיְיהוּ אֲנָא, וְלָא מִסְתְּפֵינָא מִינַּיְיהוּ. זִימְנָא חֲדָא אֲזַל, בְּעוֹ לְסַכּוֹנֵיהּ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״אָוֶון גִּלְיוֹן״. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״עֲווֹן גִּלְיוֹן״.

(Kuzari 1:8)