תליית ישו
The Teliya Ye.Sh.U. (תליית ישו: Hanging Esav) or Tole in Yiddish is a 12 section tale based on Yohanan Ben Zakkai's story of Ben Stada from which the Gentiles' so-called "Toledot Yeshu" and other such tales originated.
It is referred to by Rashi as a tradition describing the origins of the Evangelion with legitimate Jews who infected their culture for the good of all Jews.
Hagahos Baruch Frankel on 580 also refers to this manuscript.
The Teliya was read by Messianic Noahites often over a game of Trumps on Nittle Nacht (ניטל נאכט), the first night of Kalenda. The word Nittle (ניטל) is the Yiddish pun used for the Nativity of the Evangelion after Dositheus (the Ashkenazi version of "Krampus") was hanged. The Ashkenazi version of Santa is the Spirit of Elijah.
The Teliya Ye.Sh.U. is the origin story for the Evangelion from the Judaic perspective. It could be described as a second book of Acts which has only preserved in Judaism. It is the inspiration behind certain apocryphal books such as the Acts of Peter and the many doctored versions of the story which are known as the Toledot Yeshus; many corrupted versions of the Teliya which emerged from Jews converted to Christianity under the 1588 laws of the Polish-Lithuanian Republic as well as from Karaites of Worms to slander Jews in other parts.
In its original condition the Teliya is usually told in 12 parts:
- Part 1 is always an expansion of the Sanhedrin.67a.15 origin story of Dositheus HaMitzri.
- Part 2 is always about his Karaite tendencies in childhood.
- Part 3 is always about the Baetylus in Jeroboam's Sanctuary and is based on Shabbat 104b:5 and Sotah 47a.6-15 and Sanhedrin 107b:12-14
- Part 4 is always an explanation of Berakhot 17b:1 demonstrating how Dositheus messed up by pushing too far
- Part 5 is always about Dositheus making Helene of Adiabene believe in him but is not always included. After he had convinced Helene of Adiabene it always includes his floating on water using Millstones to scare the messengers of Herod Agrippa II (who had been convinced by Paul) and his airborne battle with St Peter which also appears in the Acts of Peter.
- Part 6 is how St Jude helped Herod Agrippa II and Beit Hillel catch Dositheus.
- Part 7 is always about the trials and is based on Sanhedrin 43a:23-26 and Sanhedrin 43a:20-22
- Part 8 is always an explanation of Sanhedrin.67a.14 and Gittin.57a.3-4 as the way to bury witches.
- Part 9 is a back story for Avodah Zarah 16b:17 and Avodah Zarah 17a:1-2 and Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2.11 and Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.13
- Part 10 is always the backstory for Shabbat 116a.11 to 116b.2
- Part 11 is always about Judaizers and the backstory to Berakhot 29a:9
- Part 12 is always about Shabbat 116a.10 and how the teachings of Rav Shimeon became Torat Edom.
Contents
1 Ben Setada/Pandira
- (Sanhedrin.67a.15)
בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל — סטדא בועל — פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אֵימא אמו סטדא אמו מרים מגדלא נשיא הואי כדאמרי בפומדיתא סטת דא מבעלה:]
2 A Spirit of Rebellion
Yazosh did not wear a Kippah
Magdalena's confession
Yazosh kills Yosl Pondrik
3 Jeroboam's Egyptian Shrine
- (Shabbat 104b:5)
המסרט על בשרו: תניא אמר להן רבי אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים: בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל סטדא בועל פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אמו סטדא אמו מרים מגדלא שער נשיא הואי אלא כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה: רש"י על שבת ק״ד ב:ה׳:ג׳ [הוספה מחסרונות הש"ס: בעל סטדא בועל פנדירא - ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר:]
- 1 Kings 12:32
ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃
- Elagabalism (Sotah 47a.6-15 & Sanhedrin 107b:12-14)
תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים [ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לעש"ו בשתי ידים]...[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה מאי הוא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה ועש"ו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח לי' שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדרי' של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן לא הוי קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואמר מר עש"ו כישף והסית והדיח את ישראל:]
- Mesha'amadim = Meshumadim? (Kuzari.3.65)
ואמנם עשו וחבריו הם המשעמדים הנכנסים בתורת המעמודית הטבולים ביּרדן
- Jerusalem_Talmud_Chagigah.2.2.
אֲנָן תַּנִּינָן. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אַב בֵּית דִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. מָּאן דְּאָמַר. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. עוֹבְדָא דַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה מְסַיֵּיעַ לֵּיהּ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי [הֲווֹן בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם] בָּעוּן מַמְנִיתֵיהּ נָשִׂיא בִּירוּשָׁלִַם. עֲרַק וַאֲזַל לֵיהּ לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה. וְהָיוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם כוֹתְבִין. מִיְּרוּשָׁלִַם הַגְּדוֹלָה לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה הַקְּטַנָּה. עַד מָתַי אָרוּסִי יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם וַאֲנִי יוֹשֶׂבֶת עֲגוּמָה עָלָיו. פִּרֵישׂ מַיְתֵי גַּו אִילְפָא. אֲמַר. דְּכוּרָה מָֽרְתָא דְבַיְתָא דְקִבַּלְתּוֹן מַה הֲווָת חֲסִֵירָה. אֲמַר לֵיהּ חַד מִן תַּלְמִידוֹי. רִבִּי עֵיְנָהּ הֲווָת שְׁבֻרָה. אֲמַר לֵיהּ. הָא תַרְתֵּיי גַּבָּךְ. חָדָא דַּחֲשַׁדְתָּנִי. וְחָדָא דְּאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ. מָה אָֽמְרִית. יָאייָא בְרֵיוָא. לָא אָֽמְרִית וְאֶלָּא בְעוֹבְדָהּ. וְכָעַס עֲלוֹי וְאָזַל.
4 Pushing too far
- (Berakhot 17b:1)
אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון עשו הנוצרי:
5 Helen of Adiabene
Yazosh builds his army in Syria
Yazosh converts Helene of Adiabene
6 Teliya Ye.Sh.U.
וקוראים לו בשם יזוש כלומר י״מח ז״כרו ו״ימח ש״מו
Herod Agrippa II (who had been convinced by Paul) sends spies against Yazosh.
וכששמעו החכמים החירופים והגידופים של יז״וש הלכו אל המלך ושאלו עצה אז ענה יהודה בן זכריה ראש השלישים אל המלך אני אלך ואראה אם אמת הדבר שמחרף הוא אלהי ישראל וילך יהודה ויחלוף שמלותיו כאנשי עי ויאמר ליזו״ש גם אני מקבל מצותיך ויגלח יזו״ש את יהודה סביב ראשו וירחצהו במי בולט וילכו במדבר כי יראו להיות בעי מפני המלך פן תלכדם ויתעו במדבר וימצאו רועה שוכב על הארץ ויאמר יז״וש אל הרועה הרחוק מכאן לבית
מלון ואיו הדרך ויען הרועה הנה הדרך לפניכם וירמז הרועה ברגלו וילכו וימצאו נערה רועה וישאל יז״וש אל הנערה איו הדרך ותלך הנערה אתם והביאם על הנעל סימן הדרך ויאמר פיטרוס ליז״וש ברך את הנערה שהביאנו הלום ויברך יז״וש את הנערה שת שנ א לזה הרועה שלא רצה להראותם הדרך ויאמר פיטרוס למה תברך את הרועה שיקח נערה כזו ויאמר יז״וש באשר שהוא עצל והיא זרזנת ותחיה את בעלה ואני אל רחום מזווג זיווגים כפי מעשיהם ועלי ניבא דוד ענה בדרך כחי על כן אנחנו תועים בדרך .
[ויבאו משם לבית מלון וישאל יז״וש להאושפיזיכנא אם יש מה לאלה לאכל ויאמר האושפיזיכנא אין לי כי אם אווזא צלויה ויקח יז״וש את האווזא וישים לפניהם ויאמר יז״וש זו האווזא מעט לשלשה
רק נלכו לישן ומי שיחלום חלום טוב יאכל את האווזא כולה וישכ וב ויהי בחצי הלילה ויקום יהודה ויאכל האווזא ויקומו בבקר ויאמר פיטרוס חלמתי שישבתי אצל כסא בן אל שדי ויאמר יז״וש אנכי בן אל שדי וחלמתי שאתה יושב אצלי והנה אני בחלומי יותר טוב מחלומיך ולי האווזא לאכל ויאמר יהודה ואני בחלומי אכלתי האווזא ויבקש יזו״ש את האווזא ולא מצא כי יהודה אכל וילכו משם וימצאו אשה נושאת כדה על שכמה עם מים ויאמר יז״וש אליה תן לנו לשתות ואברכיך שלא יחסרו מים מעירך ותאמר לו האשה טיפש אם אתה בעל הניסים למה אתה לא עושה נס לעצמך למצוא מים לך ויאמר יזו״ש עלי נאמר ושקווי בבכי מסכתי וילכו משם בלא כח בעינוי ובצום ויאמר יז״וש עניתי בצום נפשי עלי נאמר אז באו אנשי קרייתים לקראתם
וישאל יזו״ש ללחם ויען איש אחד מהם ויאמר אם תרקוד בפני אתן לך חמורי עם הלחם ועיר הזה וירקוד יז״וש בפניו ויתן לו את החמור עם הלחם והעיר ויאמר יז״וש עלי נאמר אז תשמח בתולה במחול כי אמי בתולה היתה בעת שנולדתי ועתה אני בשמחה במחול וברקידה ועתה יש לי חמור כי עלי נאמר עני ורוכב על החמור ויהי כאשר תם הלחם ויאמר יהודה אלך לעיר ואקנה לחם ואתם אל תלכו פן יכירו אתכם האנשים וירגמו אתכם וילך יהודה לישה ויקנה לחם ויביא את הלחם ליז״וש ופיטרוס ויאמר יהודה אליהם אלך לירושלים ואשמע הדבר בין החכמים ונדע לעשות כטוב בעינינו ויאמר יז״וש ופיטרוס לך ואנחנו נמתין פ .ה
וילך יהודה ירושלימה ויז״וש ופיטרוס המתינו עליו כי היו מאמינים לו ויהי כאשר
Peter humiliates Yaszosh
Yazosh retreats to Jordan and floats on Millstones
בא יהודה ירושלימה והגיד למלך ולחכמים את דברי יז״וש ומעשיו הרעים ע״פ שם המפורש ואשר שאנשי עי מאמינים בו ואשר יז״וש לקח לו לאשה את בת קרקמוס שופט עי וישאלו החכמים והמלך ליהודה איך ילכדו את יזו״ש ואנשיו ויאמר יהודה אליהם אמרו להאושפיזא יגר בן פורה ושמו פורה שימזג יינו במי שכחה ואנחנו נבוא על הס כו ת ירושלימה ואז ילכדו אותו ואת אנשיו כי יגר ופ רה אח קרקמוס הגרדי ואני אומר ליז״וש שקרקמוס הזה השופט עי הוא אח פורה ויז״וש מאמין לדברי ויבאו לכאן על חג הס כו ת וכשישת ו היין הזה ישכח את שם המפורש ואז לא יוכל להציל עצמו ויתפשהו ויען המלך והחכמים טוב הדבר הזה לך לשלום ואנחנו נקרא צום וילך יהודה בשלישי לירח תשרי וי וצ מו כל העם בירושלים בתענית גדול ויתפללו אל ה׳
שימסר את יז״וש ואנשיו ביד יהודה וקבלו עליהם ועל זרעם להתענות בכל שנה ושנה יום ג״ לירח תשרי ולפני פריצי ירושלים אמרו שמתענים צום גדליה
ויהי כאשר בא יהודה אל יז״וש ויאמר יהודה אל יז״וש סבבתי בדברים בירושלים ואין מי שמזכיר אותנו לרעה והמלך רצה להרוג את יהנוס ובאו הפריצים והצילוהו וגם אלי אמרו יהנוס והפריצים לך ואמור ליש״וע אדונינו שיבא הוא ואנשיו לכאן ואנחנו יגינו בעדם כעל יהנוס ועוד שהאושפיזיכנא יגר ופ רה הוא אח קרקמוס שופט עי והוא דוד ארוסתך וישמע יז״וש דברי יהודה והאמין לו כי מה׳ יצא הדבר שהק״בה קבל התחנונים ושועתם והצומת שהתענו אנשי ירושלים והגליל ששה ימים רצופים שבין ר״ה לי״כ כי גם בשבת התענו מקצת אנשים
ויהי כאשר שאלו הפריצים מה הצומת האלה שתענו בם נפשותיכם והלא שבזמן שב״המ קיים אין מתענים יותר רק י״כ לבד ויענו להם החכמים באשר ששלחו מלכי גוים לכאן ומבקשים ללחום אתנו על כן אנו מתענים כי דבר המלך ודתו יצא גם גב ליל להתענות ויז״וש ואנשיו לבשו בגדי עי שלא יתנכרו אותם בירושלים ויהי ביום צ״כ ויבא יז״וש ואנשיו ירושלימה לבית פורה ויאמר יז״וש פורה דרכתי בבואי מאדום עלי נאמר כי עתה אני מאדום באתי לבית פורה ועליך פורה נאמר יגר שהדותא כי אתה יגר תהיה לעד ולהגין בעדנו ואני באתי לכאן ירושלימה לבטל חגים וזמנים ומועדים ומי שמאמין בי יש לו חלק בעולם הבא כי אני אתן בירושלים תורה חדשה כי כן עלי נאמר מציון תצא תורה ודבר ה״ מירושלים ואני אכפר כל
החטאי׳ ועונות ופשעים במיתתי ואחר מיתתי אני אחיה כי עלי נאמר אני אמית ואחי .ה
ויבא יהודה אל המלך בסתר והגיד להמלך כי יז״וש עם אנשיו בבית פורה וישלח המלך פרחי כהונים לבית פורה ויהי כאשר באו פ״כ ויאמרו אליו אנו בריונים ואנו מאמינים בך ובדבריך רק עשה בפנינו נסים ויעש יז״וש נסים בפניהם בשם המפורש ויאכלו יז״וש ואנשיו ביום צ״כ ולא התענ ו וישתו מן היין אשר נמזג במי שכחה וילכו לישן ויהי בחצי הלילה
St Jude removed the name from Yazosh's thigh
ונסבו הרצים את בית ופ רה ע״פ דבר המלך ופורה פתח הדלת ויבאו הרצים אל חדר יז״וש וגם אל חדר האנשיו ויאסרו הרצים בכבליים את יז״וש ואנשיו ויז״וש רצה לכוון בשם המפורש ולא יכול לכוון כי שכח כל הצירופים אז אמר
יז״וש עלי נאמר יין ותירוש וגו׳ ויביאו הרצים את יז״וש ואנשיו בבית המשמר בבית המחרף על אשר חירף וגידף ויהי בבקר ויגידו למלך כי נתפ וש יז״וש ואנשיו והנם במשמר ויצו המלך שישמרו אותם עד חג הס כו ת ויבא כל עם ה׳ להשתחות אל ה׳ בחג כאשר צוה משה ויצו המלך לרגום את אנשי יז״וש באבנים מחוץ לירושלים
7 The Trials
- Notzrim on Trial (Sanhedrin 43a:23-26)
ת"ר חמשה תלמידים היו לו לעשו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב (תהלים מב, ג) מתי אבוא ואראה פני אלקים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב (שם מא, ו) מתי ימות ואבד שמו אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב (שמות כג, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב (תהלים י, ח) במסתרים יהרג נקי אתיוהו לנצר אמר נצר יהרג הכתיב (ישעיה יא, א) ונצר משרשיו יפרה אמרו לו אין נצר יהרג דכתיב (שם יד, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב אתיוהו לבוני אמר אמר בוני יהרג הכתיב (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל אמרו לי' אין בוני יהרג דכתיב (שם, כג) הנה אנכי הורג את בנך בכורך אתיוהו לתודה אמר תודה יהרג הכתיב (תהלים ק, א) מזמור לתודה אמרו לו אין תודה יהרג דכתיב (שם נ, כג) זובח תודה יכ
ויראו כל ישראל וירגימו את אנשי יז״וש באבן וכל ישראל נתנו שיר ושבח לאלהי ישראל על אשר מסר את אנשי בליעל בידם .
[ויז״וש ישב במשמר באשר שלא רצה המלך להרוג אותו עד שהודיע לאנשי עי שיבאו ויראו את יז״וש הנביא השקר המחרף והמגדף ויראו שאין בדברי יז״וש ממש וגם שלח המלך ספרים אל חוצה לארץ לסנהדרי קטנה שיפשפשו לדון את יז״וש ויבאו לירושלים על
הפסח ואז ידונו את יז״וש כאשר צוה משה על פי ה׳ לסקול את המחרף ומגדף ויענו אנשי גירמייזא וכל הגבולים סביב בגירמייזא הנקרא ווירמייזא בארץ קיסרא וגם סנהדרי קטנה שבעיירות סביב ווירמייזא כדברים האלה להמלך והחכמים הניחהו ליז״וש ואל יהרגהו אלא ירעה עד שיסתאב וינוול מאליו ויראו כ לו ם שאין בדבריו ממש ולא שמע המלך והחכמים לדברי סנהדרי ווירמייזא .
- 40-day Crier Sanhedrin 43a:20-22
וכרוז יוצא לפניו לפניו אין מעיקרא לא והתניא בערב הפסח תלאוהו לעשו והכרוז יוצא לפניו מ' יום עשו יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני עשו דקרוב למלכות הוה
8 Death & Burial
- Hanged Sanhedrin.67a.14
[הוספה מחסרונות הש"ס: וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח
- Onkelos Gittin.57a.3-4
אזל אסקיה [לעש"ו] בנגידא (לפושעי ישראל) לעשו הנוצרִי אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאדבוקי בהו אמר ליה טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי אמר ליה בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז
9 Minnuth
- Jacob & Eliezer Avodah Zarah 16b:17
כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין אמר לו ר"ע רבי תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני אמר לו אמור אמר לו רבי שמא מינות בא לידך
- Avodah Zarah 17a:1-2
והנאך ועליו נתפסת אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאתי אחד ומתלמידי עשו הנוצרי ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתוב בתורתכם (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בהכ"ס לכ"ג ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך לימדני עשו הנוצרי (מיכה א, ז) כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו
- Tosefta Chullin 2:6
Eliezer’s Minnuth & Ben Dama
- Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2.11
Jacob, Ben Dama & R. Ishmael & שֵׁם יֵשׁוּ בֶּן פנדרא
- Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.13
Jacob, Ben Dama & R. Ishmael & שֵּׁם שֶׁל יֵשׁוּ פַּנְדֵּירָא
10 Evangelion
- It is written:
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם
- —that is the Notzrim
ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
- —that is, the Ishmaelites.
- Jerusalem Talmud Avodah Zarah.2.2.8
R. Joshua ben Levi’s Grandson & שְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ בֶּן פנדרא
- Jerusalem Talmud Shabbat 14.4.9
R. Joshua ben Levi’s Grandson and שמיה דישו פנדירא (in Venice) or שְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ פַּנְטֵרָא (in Guggenheimer)
- Shimeon Clopas aka Shimeon Kippah aka Petter Khamur aka Shimeon Haver (Kuzari 1:8)
וְדִינֵינוּ וְחֻקֵּינוּ מִמִּצְוֹת שִׁמְעוֹן הֶחָבֵר, וְחֻקִּים מִן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר אָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָה וְאֵין סָפֵק בַּאֲמִתָּתָה. וְשֶׁהִיא מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וּכְבָר בָּא בָּאֶוַנְגִּליוֹן
- (Shabbat 116a.11 to 116b.2)
אִימָּא שָׁלוֹם, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי. הֲוָה הָהוּא פִילוֹסְפָא בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה שְׁקִיל שְׁמָא דְּלָא מְקַבֵּל שׁוּחְדָּא. בְּעוֹ לְאַחוֹכֵי בֵּיהּ. עַיַּילָא לֵיהּ שְׁרָגָא דְּדַהֲבָא, וַאֲזוּל לְקַמֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: בָּעֵינָא דְּנִיפְלְגוּ לִי בְּנִכְסֵי דְּבֵי נָשַׁי. אֲמַר לְהוּ: פְּלוּגוּ. אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב לַן: בִּמְקוֹם בְּרָא, בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת. אֲמַר לֵיהּ: מִן יוֹמָא דִּגְלִיתוּן מֵאַרְעֲכוֹן, אִיתְנְטִילַת אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה וְאִיתִיְהִיבַת עֲווֹן גִּלְיוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: בְּרָא וּבְרַתָּא כַּחֲדָא יִרְתוּן. לְמָחָר הֲדַר עַיֵּיל לֵיהּ אִיהוּ חֲמָרָא לוּבָא. אֲמַר לְהוּ: שְׁפִילִית לְסֵיפֵיהּ דַּעֲווֹן גִּלְיוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: אֲנָא לָא לְמִיפְחַת מִן אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה אֲתֵיתִי [וְלָא] לְאוֹסֹפֵי עַל אוֹרָיְיתָא דְמֹשֶׁה אֲתֵיתִי, וּכְתִיב בֵּיהּ: בִּמְקוֹם בְּרָא — בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת. אֲמַרָה לֵיהּ: נְהוֹר נְהוֹרָיךְ כִּשְׁרָגָא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲתָא חַמְרָא וּבְטַשׁ לִשְׁרָגָא.
11 Judaizers
- BIRKAT HAMINIM (Berakhot 29a:9)
שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה:
12 Bei Abedan
(Shabbat 116a.10) בָּעֵי מִינֵּיהּ יוֹסֵף בַּר חָנִין מֵרַבִּי אֲבָהוּ: הָנֵי סִפְרֵי דְבֵי אֲבִידָן, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אוֹ אֵין מַצִּילִין? אִין וְלָאו וְרַפְיָא בִּידֵיהּ. רַב לָא אָזֵיל לְבֵי אֲבִידָן, וְכׇל שֶׁכֵּן לְבֵי נִצְרְפֵי. שְׁמוּאֵל לְבֵי נִצְרְפֵי לָא אָזֵיל, לְבֵי אֲבִידָן אָזֵיל. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא: מַאי טַעְמָא לָא אָתֵית לְבֵי אֲבִידָן? אֲמַר לְהוּ: דִּיקְלָא פְּלָנְיָא אִיכָּא בְּאוֹרְחָא, וְקָשֵׁי לִי. נִיעְקְרֵיהּ. דּוּכְתֵּיהּ קָשֵׁי לִי. מָר בַּר יוֹסֵף אָמַר: אֲנָא מִינַּיְיהוּ אֲנָא, וְלָא מִסְתְּפֵינָא מִינַּיְיהוּ. זִימְנָא חֲדָא אֲזַל, בְּעוֹ לְסַכּוֹנֵיהּ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״אָוֶון גִּלְיוֹן״. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״עֲווֹן גִּלְיוֹן״.
(Kuzari 1:8)
