The Noahide Pledge

From Wikinoah English
Jump to: navigation, search

Maimonides says that "One who accepts these [basic laws] is called: Ger Toshav in every place, and he must be accepted in front of three judges"[1], and in the next verse says "Everyone who accepts the seven commandments and is careful to perform them – this person is of the Chasidei Umos HaOlam, and he has a portion in the world to come. He accepts them and performs them because they were commanded by the Kodosh Baruch Hu, revealed to us by the hand of Moshe Rabbenu that the Bnei Noah were previously commanded in these things. However, if he keeps these [laws] because of intellectual decision – he is not called a Ger Toshav and is not of the Chasidei Umos HaOlam, he is [only] one of their wise men."[2]

The following are various opinions on the appearance of the Noahide in front of three judges, commonly – although usually incorrectly – called the Noahide Oath.

Jerusalem Court for Bnei Noah


This statement is part of a series of twenty requests for legal rulings. It will be replaced at a later date with a formal ruling.

This statement is part of a series of twenty requests for piskei din (legal rulings) that have been submitted to the Beis Din by some of those who follow its rulings. The summary below is not meant to be used as a source for deriving any practical consequences.
השאלות להלן הוצגו לבית הדין לבני נח; עד שתשובות שלמות עם המקורות יפורסמו בעתיד, כאן נמסרו קיצור פסק הדין, שאין לסמוך עליהם הלכה למעשה.
On the 6th of Tevet, the Beis Din for Bnei Noah was asked:
ביום ו בטבת, נשאלו השאלות:

What is the meaning of the Noahide Oath?

What is halachic implications of a Noahide pledge or oath before a Beis Din?

שאלה: מהן המשמעויות ההלכתיות של ההצהרה שמצהירים בני נח בפני בית דין יהודי לאמור שהם מקבלים עליהם את שבע מצוות בני נח?
Answer. To achieve formal status, a non-Jew today has to make a declaration before a Beit Din of Jews. According to many authorities, there is value to the declaration of a person before a rabbinical court - beis din - that he or she accept and takes upon himself or herself the mitzvos of Bnei Noah. Therefore it is incumbent upon the beis din to accept such declarations from almost anyone who wants to make them.

כדי להשיג מעמד פורמלי, בן נח מצהיר הצהרה לפני בית דין יהודי. לפי רוב הדעות, יש ערך להצהרה בן נח על הצהרת בן נח על קבלת מצוות בני נח בפני בית דין רבני,

לפיכך מתפקידי בית דין לקבל הצהרות כאלה.
The beis din facilitates declarations to allow Noahides to have a deeper and potentially more rewarding religious experience. This is according to the teaching that someone who observes a commandment after being obligated to do so is greater [perhaps: 'receives a greater reward'] than someone who voluntarily decides to keep a commandment whenever he or she fells like doing so.
בית הדין מקבל הצהרות כדי לאפשר לבני נח חוויה דתית עמוקה יותר, אשר שכרה בצדה, לפי הכלל שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. בתהליך ההצהרה, בן הנח עומד לםפני בית הדין ומצהיר על כוונתו לקיים שבע מצוות בני נח. אין הצהרה זו שבועה, ואין בית הדין יכול – ולכן אינו נדרש - לבדוק את קיום ההצהרה.
The Noahide stands before the beis din and makes a declaration of intent. This is not an oath, and there is currently no way to enforce compliance by the beis din. This is the most minimal form of declaration that can be made. After making the declaration, the beis din gives out a certificates saying that such-and-such person made such a declaration. Nothing more is written on the certificate. The declaration expresses intent on the part of the applicant to uphold Noahide law. It does not imply in any way that the beis din agrees with the applicant's actions, understanding, or approach to Noahide law.
זוהי הצורה הקלה והפשוטה של הצהרה. לאחר ההצהרה בית הדין מאשר את קבלת ההצהרה בתעודה האומרת שפלוני מסר הצהרה כזו. בתעודה לא נאמר יותר מכך.

ההצהרה מבטאת כוונת המצהיר לקיים את הלכות בני נח.

אין בקבלת ההצהרה אישור שבית הדין יודע או מסכים לפעולותיו של המצהיר, או להבנתו את שבע המצוות.

What about abuse of the Noahide Pledge

Recently, the beis din has heard objections on the part of Noahides concerning the potential abuse of the declaration by missionaries and those who might take the oath for ulterior motives. The suggestion was made to cross-examine applicants as the their beliefs.

שאלה: מה קורה אם אדם שהצהיר עובר על אחת המצוות? בעת האחרונה נשמעו טענות מבני נח על אפשרות של ניצול מעמד ההצהרה וקבלת התעודות על ידי אנשים בני בליעל, מסיונרים, שכוונתם להשתמש בתעודות בפעולות מסיונריות או אחרות. הוצע לערוך חקירה של המועמדים להצהיר על קבלת המצוות.
Answer. The functions of a beis din does not include investigation. Evidence is to be brought to the court by the sides to a dispute, and related to by the court - very much like a court in the anglo-saxon tradition. The court does not investigate. It has no means of investigation.
תשובה: אין זה תפקיד בית הדין בענין זה. הגישה היסודית היא, שבבירור משפטי מובאים ראיות לבית הדין על ידי הצדדים, באופן דומה מאד לדרך ניהול משפט במסורת האנגלו-סקסית. אין בית הדין מנהל חקירות מטעמו, ואין לבית הדין כלים לערוך חקירות.
The tradition is that a beis din hears claims, witnesses, reviews documents, issues decisions, presents documents to the sides in a case and a few other documents of the courts decision. In the classical case of convert a beis din makes the decision if to accept the convert after talking with the convert and being convinced in one or more face to face meetings that the convert is not lying. In the case of converts as a rule the strength of the motivation of the candidate is tried by refusing to convert him or her at the first request, although this is often waived if there is good reason to believe that the request to convert is Bona-Fide.
השיטה המסורתית היא שבית הדין שומע טענות הצצדים, שומע עדויות, בוחן מסמכים וראיות, ומוציא פסק דין, ומוסר מסמכים המעידים על מעשה בית הדין לצדדים.

במקרה של גיור, למשל, בית הדין מחליט אם לקבל את האדם הפונה ולאשר את גיורו לאחר שיחה אתו ולאחר שבית הדין משתכנע בשיחה עם המתגייר כי הוא אמיתי בדבריו. תהליך זה אורך כמה פגישות; השיטה היא לבדוק את המוטיבציה של המועמד על ידי סירוב לגיירו.

אם יש היכרות טובה עם המועמד לגירות וכוונותיו אמיתיות ורצינותו ידועה, המועמד לגיור עשוי להתקבל גם בפגישה הראשונה.
In an attempt to provide the most minimal bona-fide test of a applicant, it was decided by the court of Rabbi Schwartz in Jerusalem to include in the declaration which our beis din will require for a person with christian background, that "that person" is not and was not any part of a divinity, and was not a messiah.
במטרה לערוך בדיקה מינימלית של אמיתות כוונות בן נח המצהיר על קבלת המצוות, הוחלט על ידי בית הדין בענייני בני נח בראשות הרב יואל שוורץ שליט"א שיכלל בהצהרתו של מי שבא מרקע נוצרי ש"האיש ההוא" אינו ולא היה חלק מאלוקות, ולא היה ולא יהיה משיח.
This however is not a halachic statement concerning these beliefs. The beis din of Rabbi Schwartz in Jerusalem has issued no ruling on these issues.
החלטה זו אינה החלטה הלכתית בענין האמונה של בני נח, אלא החלטה נוהלית בלבד. בענין האמונה של בני נח יש מגוון דעות הלכתיות, ובית הדין לא הכריע בענין זה.

What about those who hold "that person" is messiah.

People who hold that he is not and was not any part of a divinity, but still holds that he was a messiah.

Answer. It is the opinion of Rabbi Schwartz that a person who believes that "that man" was a messiah is not transgressing any prohibition. However the issue is as follows: someone who believes that "that man" was a messiah seems to be only partly disassociating himself from full christianity, and there is a problem of what is meant by the term "messiah". Is the messiah a "divine messenger" to "save" the world. Now when I say "a divine messenger" I mean someone - otherwise normal human being - sent by "the divinity" as a messenger. It seems that some people mean "a person with divine attributes"!

An issue which could be seen as semantic becomes of major consequence.

The decision of Rabbi Schwartz is therefore that in the beis din over which he presides he will not accept declarations of people with christian background if they think that "that man" was a messiah. This DOES NOT MEAN that the declaration of such a person before any [other] beis din is valueless. Perhaps another beis din will be satisfied that the person before them is bona fide in acceptance of the totally non-divinity of "that man". They may accept the declaration, and it will be fully valid.

מה בענין אדם שאומר ש"האיש ההוא" לא היה "אלוקי" אבל היה או יהיה משיח?

תשובה: דעת בית הדין היא שאדם המאמין ש"האיש ההוא" היה משיח אינו עובר על איסור עבודה זרה. אך הענין הוא כדלהלן: שנראה, שאדם מרקע נוצרי המאמין כי "אותו האיש" היה משיח, לא השלים את תהליך ההתנתקות מהנצרות. הבעיה בענין זה היא חמורה בכך, שיש בעיה בהבנת המונח "משיח". במסורת הנוצרית נראה שהכוונה היא, ש"המשיח" הוא "שליח אלוקי" "להציל את העולם", כלומר: המשיח עצמו יש לו תכונות אלוקיות. לעומת זאת יהודי יכול לומר שהמשיח הוא "שליח האלוקים להציל את העולם" וכל הכוונה היא לומר שהאלוקים שלח אותו, אך אין כל כוונה לומר שהוא היה משהו מעל לאדם.

משום כך, נושא שהיה יכול להראות ענין אקדמי, סמנטי, הופך להיות ענין מהותי. לפיכך ההחלטה של הרב שוורץ היא, שבבית הדין שבראשותו לא יתקבלו הצהרות של אנשים מרקע נוצרי אם הם מאמינים ש"האיש ההוא" היה או יהיה משיח.

אין בכך קביעה שהצהרת אדם כזה בפני בית דין היא חסרת משמעות. יתכן ובית הדין השתכנע שהמצהיר באמת מאמין ש"אותו האיש" אינו "חלק אלוק", ואם כך הקבלה היא נכונה וראויה וברת תוקף.


  1. Mishneh Torah, Melachim 8:11
  2. Mishneh Torah, Melachim 8:12